עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

היי לכולם :)
אני גל דדון, בת ארבע עשרה , ילדה גבוהה, שיער חום, עיניים חומות, נערה כמו כל הנערות , לא מושלמת ואחת שקשה לה להאמין בעצמה ובמי שהיא ..
פתחתי את הבלוג כי הרבה פעמים יוצא לי להרגיש כל כך לבד ואני צריכה מישהו שיקשיב לי .. שיבין אותי..
בבלוג אתם תגלו עליי הרבה ומקווה שתאהבו :)

פה בשביל לפרוק על הפעמים שבהם אני מתפרקת ..

אוהבת לעזור ולשתף אז אם מישהו רוצה לפנות אליי אני פה !

מייל - gd3355@walla.com

אוהבת מלא , תודה :)

-גל-
חברים
m1212DaliaSloved oneבין הצלליםTigerLilysee from the heart
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
להחזיר את הגלגל לאחור .. זה אפשרי ?
31/05/2014 19:17
someone to listen..
דייי נמאס לי לבכות, סעמק עם החיים האלה

אחרי התנתקות ארוכההה מהבלוג אני חייבת לפרוק ..
אוקיי אפשר לומר שעברו עליי הרבה דברים קשים החודש ..

הכי נוראי שלי החודש זה המוות של סבתא שלי ..
ה-17.5 זה היה היום הכי נוראי שהיה לי בחיים .. יום שאני רואה בו רק שחור ..
בוקר אחד שוואלה לא קמתי על צד ימין שלי .. לא רק שקמתי עצבנית..פתאום התחלתי להרגיש מועקה .. הייתי עצובה על סתם ואני לא יודעת למה ולא יכלתי לעצור את זה .. שעה אחרי שקמתי אמא שלי דיברה אתי ועם אחים שלי ואמה לנו שסבתא נפטרה ...
 בהתחלה הייתי בשוק . לא הצלחתי לבכות ולפרוק את מה שיש לי על הלב .. 
אחרי עשר דקות של הלם מוחלט עליתי לחדר שלי והתחלתי לבכות .. דמעה ראשונה זלגה לי על הלחי , דמעה שנייה , ושלישית .. וזה הפך לנהר של דמעות.. לא יכלתי לעצור את עצמי, בכיתי כמו שאף פעם לא חשבתי שאני יוכל לבכות ..
סבתא שלי הייתה האדם הראשון שאמרו לי שהוא מת וזה באמת היה חשוב לי..
בהלוויה היה נוראי ! לראות את סבתא שלך מכוסה בסדין שחור, מובלת על אלונקה כאילו היא איזה בובה .. לראות איך זורקים אותה לתוך חור באדמה ..זה היה פשוט ההגדרה לנוראי . 
סבתא שלי נפטרה בגלל מחלת הסרטן .. מחלה ארורה שאני לא מאחלת לאף אחד .. לראות את סבתא שלי כל כך חסרת כוחות שוכבת על מיטה בבית חולים עם קרחת .. זה לא הגיע לה היא הייתה אישה צדיקה !!
לא היו יותר מיוחדות ממנה.. אומרים שמי שמת ביום שבת ומת בייסורים הוא איש צדיק .. היא גם נפטרה ביום פטירה של רבי שמעון בר יוחאי .. רק מראה כמה היא צדיקה .. גם בלי כל העובדות האלה ידעתי שהיא צדיקה ..
תמיד חשבה על האחר .. והיא כל כך חסרה לי עכשיו .. אני אף פעם לא ישכח אותה ..
אבל בכיתי מספיק ואני יודעת שהחיים ממשיכים הלאה .. 

עבר עליי חודש קשה .. מלא בכאב.. 
היינו בטיול שנתי והילדה שאני מקנאה בה.. מישל . כל הבנים נמרחו עליה .. וגם הידידים שהכי הייתי רוצה יחס מהם .. הידיד הכי טוב שלי (עלאק הכי טוב ) ועמית ידיד שהיה ידיד טוב שלי .. קיצר כל הטיול קינאתי , בכיתי , רציתי הבייתה .. היה לי קשה לראות את הילדה שאני מקנאה בה עם כל החבורת בנים הזאת שמלקקת לה בלי סוף .. רק בלילה באמת היה כיף .. 
הריחוק הזה מידיד הכי טוב שלי כזה כואב .. אני לא יכולה יותר ..דיברנו על זה מלא פעמים .. ואף פעם דיבורים לא עזרו .. רציתי שהוא יראה לי שהוא הידיד הכי טוב שלי . לא שרק יגיד לי .
"תמונה אחת שווה אלף מילים " .
רציתי לראות מתמונה שמשקפת את הכל . לא מילים .. לא רציתי שיגיד לי שהוא אוהב אותי ושאני חשובה לו . רציתי שיראה לי . 
שיראה לי כברררר

ממש כואב לי .. ואותו דבר על עמית ידיד שלי .. בדיןק אותו סיפור.

כואב לי וקשה לי . ואני מרגישה לבד . השנה הזאת הייתה נוראית והחודש הזה במיוחד ..

הפוסט הזה לא ממש היה פוסט "עמוק" .. לא כתוב בצורה יפה , ולא מנוסח טוב . אבל קשה לי וכתיבה יפה בבלוג זה הדבר האחרון שמציק לי .. קשה לייי אני םשוט צריכה עזרה עם החיים שלייי . אלוהים בבקשה תשמע את הצעקות נואשות עזרה שלייי בבקשה!
הלוואי ויכלותי להחזיר את הגלגל לאחור ולנסות לתקן את הכאב שגומר אותי ..

מקווה שיהיה יותר טוב ..

היה נחמד לפרוק קצת .. 

2 תגובות
אני נשברת לאט לאט .. לא רוצה יותר ..
02/05/2014 00:08
someone to listen..
אכזבה, כאב אין סופי, הוא השתנה, זה נגמר.


הוא חייב לעשות את זה ? לפגוע בי ככה ?

היינו ביחד .. והוא אהב אותי למשך שנה וחצי אבל זה לא היה הדדי .. הוא היה כמו הידיד הכי טוב שלי..
ידע הכל עליי , היינו כל הזמן ביחד . כל כיתה ז , תחילת כיתה ח..

ויום "בהיר" אחד הוא פשוט בא ואומר לי שהוא צריך שקט ממני ומהקשר שלנו אחרי שנה וחצי שהיינו דבוקים אחד לשני ..
זה ממש פגע בי .. עמית, עמית שליי ..! איפה הקשר שלנו מפעם ?!

לחרטט לי דברים בוואצפ כדי שאני יחשוב שהוא מקליד ואז לא לשלוח ואני מסתקרנת ושואלת מה הוא הקליייד .. והוא מתנתק ומחליט לסנן ... או לאמר לחברים שלו מהמושב שאני אומרת לך שאני רוצה שנחזור ושאני אוהבת אותו .. למה הוא חי בסרט ?!?!

אז כן אז אני רוצה שנחזור להיות ידידים טובים אבל למה זה תלוי בכל כך הרבה כאאאב ?!

להתעלם ממני לגמרי ? לא לדבר איתי בוואצפ שפעם היינו מדברים כל היוםם ? לא לתת חיבוק סוף יום שפעם הוא היה מחכה לי בסוף יום בשביל זה ..? לא  להגיב באינסטגרם שהוא מגיב לכולם ופעם הוא היה מגיב לי על כל תמונה אפשרית ? כשאני מדברת על נושא שכואב לי אז לומר לי : דיי חפרת ? שאני אומרת שאני לא חושבת שאני יבוא רק כדי לשמוע ממנו : דייי תבואיי יהיה כיף את תהיי חסרה, אז אני שומעת : טוב אז אל תבואי בעיה שלך .. ? להיות מרוח כל היום עם חברה שלי שהוא יודע שזאת הנקודה הכי רגישה שליי ? שחברה שלי אומרת לו שאני כל כך נפגעת ממנו אז הוא אמר לה : שתלך להזדיין ?
*לפגוע בי ככה.. איפה העמית שאני מכירה ? או לפחות הכרתי ...?*

זה כואב יותר משנדמה לו .. אז כן , זה פוגע , מאוד! ודיברנו על זה אלפייי פעמיםם והוא עונה באותם מילים אדישות .. באותה גישה מעצבנת .. באותה גישה של חוסר אכפתיות , של : לא היה בינינו כלום אני בקושי מדבר איתך ..באותה גישה של מה את רוצה מהחיים שלי ..

אני מבינה שהוא המשיך הלאה אבל למה להשאיר אותי מאחור ? למה שלא נישאר ידידים.. אולי אפילו הכי טובים ?

אני ועמית יודעים איך לצחוק ביחד , איך לדבר  על מה לדבר .. אם ניפגש לא תהיה שתיקה מביכה .. אבל במצב הזה .. ניפגש בכלל ?

כואב לי .. אני מתמוטטת, נשברת לאט לאט .. לא יכולה יותר .. לא רוצה יותר ! אולי זה באמת מעבר לגבול היכולת שלי . שחשבתי שאני יכולה לסבול את זה בשקט ,לבכות בלב .. מסתבר שלא .. ואני רושמת את הפוסט הזה עם דמעות בעיניים בליווי של שירים עצובים .. אני בוכה על מה שהוא עושה לי .. פעם הוא היה רץ לחבק אותי והיה מתעקש על זה שאני יחייך .. והיום ? היום הוא כבר רץ למישהי אחרת ..
12 תגובות
האדם הלא נכון , בזמן הלא נכון ..
20/04/2014 02:26
someone to listen..
אהבה, אכזבה, חברות
פוסט שני !
ההתרגשות הזאת לדעת שעכשיו כן יהיה מי שיקשיב ..

טוב אז לפני שאני יספר לכם משהו אני רק רוצה לומר שקצת הגזמתי בפוסט הקודם חח 
אני כן חברה של כל האלה שדיברתי עליהם פשוט נוצרה התרחקות (לא קיצונית) ויש לי קטע כזה של הגזמות חח

ורציתי לדבר איתכם על אהבה.. חח שגרתי אה ?

אז כן , אני נערה טיפוסית שמתאהבת באדם הלא נכון , בזמן הלא נכון , וממשיכה לחשוב שהוא מושלם ..

חחחח שרשרת האהבות שלי לא הייתה ממש מוצלחת .. אני די כושלת שמדובר באהבה ..
אני מתאהבת במישהו הלא נכון , כשהוא מאוהב במישהי אחרת , או שיש לו חברה .. אבל כשאני איתו זה מרגיש לי הכי נכון ואמיתי ..

שלא תבינו לא נכון , היה לי חבר ! אבל עוד לא התנשקתי לדוגמא ..

נגיד עכשיו , אני מאוהבת במישהו קשות .. קוראים לו עידן..  יש לו חברה .. נקרא לה שרמוטה חח
לפני שהם היו ביחד היינו ידידים ממש ממש ממש טובים כמעט הכי טובים הייתי אצלו בסוג של עדיפות ראשונה וזה היה הדדי ..
ואחרי שהם נהיו ביחד נוצרה התרחקות.. פתאום הוא כבר לא שולח הודעות, לא נפגשים יותר.. עד שאמרתי לעצמי שאני לא רוצה לאבד אותו אז אמרתי לו שניפגש בגן שעשועים והוא אמר לי שהוא יכול ושהוא בא.. כשנפגשנו צחקנו מלאא והיה כזה כיף.. ולרגע אחד את חושבת שהוא בקטע שלך אבל רגע אחרי זה את נזכרת שיש לו חברה .. והוא ממש אוהב אותה ..

והבעיה הזאת שהוא לא יודע שאני מרגישה משהו.. זה אוכל אותי.. כי ככה הוא מספר לי על כל החוויות שלו עם השרמוטה והוא לא יודע שזה כואב לי ... אני הרבה פעמים בכיתי בגללו .. וזה קשה ...

זה קשה לאהוב מישהו ממשש ולדעת שבשבילו את כבר לא חלק חשוב בחיים שלו ..
לאהוב מישהו כל כך ולא לקבל אהבה חזרה ..
לאהוב מישהו ולתאכזב כל פעם מחדש ..

כבר נמאס .. עכשיו רבנו .. אנחנו לא מדברים ממש ויש לי שאלה.. 

לחזור להיות כמו פעם ? או להמשיך לריב איתו ולנסות לשכוח ממנו עם הזמן ?

כל תשובה שהיא תתקבל ^-^

אוהבת אותכם תודהה

-גל-
6 תגובות
תמיד יש פעם ראשונה...
19/04/2014 00:54
someone to listen..
פתיחת בלוג, חיים, ירחיב בפעם הבאה
היייי לכולם !
זה הפרסום הראשון שלי ..
אז ככה :
אני גל דדון , בת ארבע עשרה ..
פתחתי את הבלוג כי הייתי צריכה מישהו שיקשיב, שיעזור, שיהיה פה בשבילי גם אם לא יצא לנו ממש להכיר ;)

אני בכיתה ח , אפשר לסכם אותה בתור השנה הכי גרועה בחיים שלי ..
הילדות שלי הייתה מושלמת , ועד כיתה ז הכל הלך מצוין !
הייתי מקובלת ממש (לא בקטע של להשוויץ ^-^ ), אף פם לא הרגשתי לבד , אף פעם ! 
גם שלא הייתי "מוקפת" באנשים תמיד ידעתי שהם פה איתי , חברים שלי , ושאני יכולה תמיד להצטרף אליהם ולהיות קשורה ..

זה נשמע קצת לא ברור אז אני יסביר ..
מכיתה א , שהגעתי לבית הספר אז ישר התחברתי לילדים .. ותמיד הייתי עם החברים והיה כיף !
החברות הזאת נמשכה עד כיתה ז . בכיתה ז אף פעם לא הרגשתי לבד או לא קשורה , תמיד הרגשתי שייכת ..
והשנה , כיתה ח , שאתה מצפה שהכל ילך ממש טוב , הכל הולך גרוע ..
השנה רק סבלתי בואו נגיד ככה חחח .
 השנה חברות שלי התחילו להתרחק ממני ( לא בצורה קיצונית אבל עדיין התרחקו), ידידים שלי כבר לא ממש ידידים שלי ומי שכן אז הוא גם התרחק.. סבתא שלי חולה בסרטן קשה ואני לא חושבת שנשאר לה יותר מחודשיים או אפילו חודש לחיות .. כל האהבות שלי . כושלות . חח

מכירים את ההרגשה הזאת של להיות כל כך מוקפת אבל להרגיש כל כך לבד ? זה מה שאני מרגישה ..
אני כן עם החברים , ואין יום שעובר בלי שיחות בוואצפ , ואין מצב שאני לא יצא במשך חודש , והכל כל כך שגרתי וטוב , אז למה נוצרת לי ההרגשה הזאת שאני לבד ? פשוט לבד .

בקיצור מבאס .. אני מבטיחה שאני ירחיב על הכל בפוסט הבא ! 
מקווה שתגיבו ותהיו חלק מהחיים שלי :) 

בכל זאת .. אני חיייבתתת מישהו שידע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון .. מקווה למצוא את המישהו הזה פה ..
תודה <3 
- גל -
אבל כולם קוראים לי דדון אז מה שיותר נוח לכם ^-^

נתראה בפוסט הבא :0
12 תגובות